איך לצאת מתקיעות בגיל מבוגר

לכתבה ב-YNET

אורנה חיכתה מאוד כבר לצאת לפנסיה שלה. היא אישה שמחה ופעילה שמאוד אוהבת לבלות ,לשיר ולצאת עם חברות וסופסוף יש לה עכשיו זמן בשפע לכל זה.

היא רק לא כל כך צפתה שמה שיעכיר את השמחה הזו זה דווקא בעלה, שפוטר לא מזמן מעבודתו. כל בוקר היא צפתה בו יושב משועמם על הכורסא הקבועה שלו, מול הטלוויזיה במשך רוב שעות היום וליבה נחמץ בקרבה.

'איך אני יכולה לצאת ככה ולבלות עם אחרים במשך שעות כשהוא תקוע פה לבדו בבית'? היא האשימה את עצמה  'האם זה שאני מרשה לעצמי ליהנות בזמן שהוא כאן סובל הופך אותי לאגואיסטית?'

אז היא החליטה לנסות ולהישאר אתו יותר בבית. היא כמעט יצאה מדעתה. הפאסיביות הרגועה שלו לעומת האנרגיה והעשייה הנמרצים שלה גרמו להם לכל כך הרבה תסכול שהם התחילו לריב ולעקוץ אחד את השני והזמן המשותף הפך לסיוט משותף.

"אחרי כל כך הרבה שנים יחד אני לא רוצה לעזוב אותו, אבל המצב הנוכחי חייב להשתנות כי אנחנו כבר לא מסוגלים אפילו לדבר אחד עם השני".

הסברתי לאורנה שמערכת היחסים שלה עם הסביבה מהווה למעשה מראה למערכת היחסים שלה עם עצמה . לפיכך, הקונפליקט שיש לה מול בעלה הוא למעשה רק שיקוף לקונפליקט שיש לה מול עצמה: היא כועסת על עצמה שהיא לא נמצאת שם יותר עבור בעלה ומשליכה את הכעסים האלה עליו. שאלתי אותה מה יקרה אם היא תהיה ותעשה עבור עצמה. היא מיד השיבה לי שזה מה שהיא עושה אבל היא כל הזמן שופטת את עצמה על האגואיסטיות שלה. הסברתי לה שרק כאשר אנחנו נמצאים עבור עצמנו ,יש בנו יכולת להכיל ולהיות גם עבור הסביבה שלנו ולא להפך.

כאשר אורנה ויתרה על עצמה בשביל בעלה, היא למעשה הפכה את עצמה לקורבן ולכן חשה תסכול שבסופו של דבר יצא על בעלה.

רק כשאורנה תקבל ותכבד את עצמה, את קצב החיים שלה והססגוניות העצומה של שלל הרבדים שבתוכה, היא תהיה מסוגלת לקבל את השונות של בעלה: הקצב האיטי, הפאסיביות והשקט שלו מבלי שתרגיש שזה בא על חשבונה או מרגיז אותה.

כדי שזה יקרה, אורנה צריכה לקבל את עצמה, אבל לא רק במודע ובהבנה שלה אלא גם בתת המודע שלה.

איך מטמיעים הבנה בתת המודע שלנו?

ביקשתי מאורנה שתציין כמה תכונות שמייחדות אותה ושהיא מאוד אוהבת בעצמה. אורנה בחרה בתכונות הבאות: נתינה, אהבה, שמחה והחיבור לילדה שבה. כל אלה תכונות שאורנה מבינה אותם בשכלה ובמודע, אך כדי שגם תת המודע שלה יבין זאת חשוב שהיא תרגיש אותן פיזית בתוך גופה. הנחיתי אותה לעצום עיניים ולהיזכר בחוויות שבהם נתנה מעצמה, אהבה מתוך עצמה, שמחה מכל הלב ואפשרה לילדה שבתוכה להתבטא.

כשגופה של אורנה נזכר בכל החוויות האלה וחש אותן כאילו מחדש- תת המודע שלה הטמיע אותן גם.

התחושה הפיזית של החוויות והתכונות שהיא אוהבת בעצמה, אפשרה לה לקבל ולאהוב את מי שהיא.  כשאנחנו מקבלים ואוהבים את עצמנו ואת הייחוד והשוני שלנו- אנחנו מסוגלים גם לקבל ולאהוב את האחר ואת השוני שלו.

כשיש קבלה עצמית, השיפוטיות נעלמת ובלי לשים לב אורנה הפסיקה להרגיש אגואיסטית כשהיא יוצאת לבלות וכמובן גם הפסיקה להאשים את בעלה.

מאז אורנה ממשיכה ליהנות ולבלות עם חברותיה, רק שהפעם זה בלי רגשות אשמה ומתוך הנאה וקבלה של עצמה , ולכן הזמן שהיא מבלה עם בעלה הפך להרבה יותר מהנה, נעים ורגוע עבור שניהם.

אנשים בגיל המבוגר עשויים לחוות קושי או תקיעות עם השינויים הגדולים שחלים באורח חייהם, בבריאותם ובזוגיות שלהם ועל מנת שיוכלו ליהנות מהזמן הזה חשוב שלא ישמרו את הקשיים בבטן ויאשימו את עצמם או את האחרים אלא ייקחו אחראיות אמתית למצב ויטפלו בקושי קודם כל באמצעות התייחסות למערכת היחסים שלהם מול עצמם.

שרית בכר, לב העוצמה, מטפלת בתקיעויות דרך תת המודע, M.Sc במדעי הרפואה.www.otzmabi.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *